ישיבת המקובלים קהילת קודש "בית אל"
מרחק מה מתחילת הרחוב המוביל לביה"כ ע"ש רבן יוחנן בן זכאי, נוטה הדרך ימינה, שם מצד שמאל היה היכל הקדוש מדרש חסידים ק"ק "בית אל", שם במקום ההוא עבדו חסידי עליון קדושים את עבודת הקודש עבודת ה', מקום זה תחילתו היה שייך לישראל ומכרוהו עקב עלילה אומנם אח"כ קנאה בשנת תצ"ז הרב החסיד המקובל האלקי הרב גדליה חאיון זלה"ה ושם יסד את "מדרש החסידים ק"ק בית אלי", לשם נהרו חכמי המקובלים חסידי עליון ואנשי מעשה.
לאחר פטירת הרב גדליה נתמנה לרבן של חסידים הרב החסיד המקובל האלקי רבי שלום שרעבי הנודע בכינויו הרש"ש הקדוש אשר ע"י עומק עיונו וקדושתו זכה לכתוב הקדמות הכרחיות להבנת תורת האר"י זלה"ה. ע"י כך נתפרסם שמו ושם הישיבה בכל תפוצות ישראל, והיתה לשם ולתפארת לכל מבקשי ה'.
וכך הייתה עבודתם: הישיבה מנתה כארבעים חסידים ואנשי מעשה ונחלקים לארבעה משמרות:
ממנהגי הישיבה המיוחדים: הקם בחצות אומר כל ברכות השחר, מניחים טלית ותפילין תיכף בעלות השחר, בחול מקיפים התיבה ז' פעמים קודם שחרית ובשבת פעם א', מתפללין מנחה עם טלית ותפילין של שמושא רבא, בכל ערש"ק קודס מנחה עושים התרת נדרים.
כך עבדו במקום קדוש זה דור אחר דור חסידים ואנשי מעשה עד שב- י"א תמוז שנת תרפ"ז היתה רעידת אדמה חזקה בעיר ובתים רבים נפלו וביניהם בנין הישיבה שמטה ליפול אומנם החסידים המשיכו בעבודת הקודש עד שיצא פקודה מאת הממשלה להרוס את הבנין, בהתאמצות גדולה של ראשי הישיבה נבנתה מחדש ונחנכה בר"ח אדר תרפ"ח.
אומנם לא האריכה ימים כאשר היו המאורעות הגדולים בשנת תש"ח כל היהודים עזבו את העיר העתיקה והערבים החריבו את רוב בתי הכנסת בעיר וכשנכנסו להיכל הישיבה נפלה עליהם התקרה ונהרגו במקום.
לאחר חורבן הישיבה נדדו החכמים ממקום למקום עד שהוקמה שוב ברח' רש"י בירושלים החדשה ע"י הרב עובדיה הדאיה שעמד אז בראשה.
|
לזיווג: אור בנימין בן לימור 
|
להצלחה וברכה לאימרי עוז הי"ו 
:הלימוד בישיבה