רבי ששון בכר משה פריסיאדו

נולד בבוסניה בשנת תקפ"ה. עלה לירושלים בשנת תק"ץ יחד עם אביו הרב משה שלימים נעשה מחכמי ירושלים, ואחיו הבכור ר' אפרים גם הוא נעשה אח"כ מדייני ירושלים. למד בישיבת "בית אל" אצל רבותיו המקובלים הרב וידאל קוינקא, והרב דוד חייט שהיו מחשובי "בית אל".

הרב נודע בגדלותו ובבקיאותו הפלאית ע"י ספריו הנקראים "שמן ששון" שחיבר פירוש מקיף על כל ספרי האר"י הקדוש, בהם צלל בעומק ים חכמת הקבלה.

בספר "דעה והשכל" להרב הדיה הביא מעשה ממנו וז"ל: ויהי בהיותנו לומדים בחברה אחת עם רבני המקובלים בישיבת פורת יוסף היה ויכוח בין הרבנים בביאור דברי האר"י ז"ל. ואחד המקובלים אמר שאין לסמוך על הרב שמן ששון שלא עיין  דיו ח"ו, ואני שאגתי על הרב הנ"ל והוכחתיו על אשר העיז לומר כדברים האלה, ולא עבר ימים מועטים מתה עליו אשתו רח"ל, ואחריתו נפל בחולאים רעים, וגם בתו הנשואה מתה בחייו, וגם בנו מת צעיר לימים רח"ל.

כגודל גדלותו וקדושתו כן ענוותנותו. כך סיפר הרה"ג אבא שאול זצ"ל: פעם אחת נכנס הרב שמן ששון לישיבת בית אל וראה את הרב השד"ה ועמיתו הרב נסים עני בצעירותם לומדים בצוותא, אמר להם "אשריכם שזכיתם להבין פנימיות דברי הרב האר"י ואני עדין לא זכיתי, מי יתן ואזכה גם אני". וכבר היה אז משמש כראש הישיבה כמה שנים.

עוד מסופר שכאשר הגיע לירושלים הרה"צ שרגא הלברשתם משינווא בנו של "הדברי חיים" מצאנז, פנה לבקר אצל הרב בעל השמן ששון, וכשהגיע לביתו השתומם מפשטותו בשמעו כי הרב הלך בעצמו לשוק לקנות צרכי ביתו. נלב"ע בתאריך י"ח ניסן תרס"ג, מנוחתו כבוד בהר הזיתים.